עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון

גאים לארח: "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" - סרט תיעודי חדש של הבמאי והשחקן עמית איצקר (מהסדרה "משיח").

ישראל 2022, 115 דקות.

הסרט מספר את סיפור עלייתם ונפילתם של לייבל המוזיקה העצמאי "פאסט מיוזיק" ומועדון "הפטיפון" שהוקמו על ידי אמיר שור ועמיר "ג'נגו" רוסיאנו (תערובת אסקוט) בסוף הניינטיז כתגובת נגד לתעשיית מוזיקת המיינסטרים ששלטה באותה תקופה. אמיר וג'נגו היו שני אידיאליסטים שנכוו מהתעשייה והחליטו להקים משהו אמיתי ביחד - קולקטיב מוזיקלי של אמנים עצמאיים שיעשו רק את מה שהם אוהבים ומאמינים בו. המועדון הפך לבית לסצינות מוזיקליות שונות ומגוונות, אך האם החזון האידילי יכול להחזיק מעמד ככה לזמן רב?

סרט תיעודי משעשע ומרגש הכולל מוזיקה משובחת, חומרי ארכיון נדירים וראיונות עם יהלי סובול, רמי פורטיס, אסף אמדורסקי, דייויד ברוזה, מאור כהן, גל תורן, יואב קוטנר, יובל מנדלסון, דן תורן, שרון קנטור, אלישע בנאי, דנה קסלר, רם אוריון ורבים אחרים. ניתן לקיים הקרנות ומפגש עם היוצר הכולל שיחה על יצירה עצמאית והחשיבות של תרבות שוליים וקולקטיבים תרבותיים מוזמנים להיפגש, לצפות ולשוחח עם היוצר. פתיחת דלתות 20:00 תחילת סרט 20:30

מבחר ציטוטים מהביקורות המפרגנות הרבות:

יואב קוטנר (גל"צ): "סרט נהדר!!! מרגש בטירוף" לירון תאני (רדיו מהות החיים): "סרט אדיר. מצחיק בצורה יוצאת דופן. מעמיק ומלא בפאשן. טוסו לראות!

"קוואמי (רדיו הקצה): "סרט נפלא שמלא כולו באהבה ענקית וזה מורגש בכל שניה בו".

אבי פיטשון (גלריה שישי/הארץ): "פרק מרתק בהיסטוריה של הרוק המקומי"

ישי קיצ'לס (ישראל היום): "עבודת קודש. לייבור אוף לאב. מושקע. מצחיק. מעורר השראה. במדינה ששמה קצוץ על התרבות שלה (וקצוץ בריבוע על תרבות השוליים שלה), איזה מזל שעדיין יש מי שמוכן להקדיש שנים מחייו כדי לספר את הסיפורים שאף אחד אחר לא היה מספר"

תומר קמרלינג (מאקו): "איצקר הרים כאן פרויקט תשוקה על פרויקט תשוקה. מצליח לרגש ולסקרן ולהצחיק גם את מי שאפילו לא שמע שזה קרה"

יאיר רוה (סינמסקופ): "איצקר יצר סרט שרצוף כולו מוזיקה מלהיבה - מהירה ועצבנית - ויש בו התאמה מוחלטת בין תוכן וצורה. ההישג הגדול של ״עצבני ומהיר״ הוא שבכך שהוא מתעד לייבל ומועדון עצמאיים אבל הוא בעצם מספר עשרות תתי-סרטי-דוקו על היוצרים, ההרכבים, היריבויות והטיפוסים שהרעישו את דרום תל אביב."

אחינועם בר (סוכן תרבות/כאן 11): "מסמך חשוב וגם מצחיק על אבן דרך בתרבות השוליים של המוזיקה בארץ"

עינב שיף (7 לילות): "מעורר געגוע בלתי נמנע לסצנה שהייתה ודי נעלמה"

בנימין טוביאס (ידיעות אחרונות): "עצבני ומהיר" עושה עבודה טובה בלספק געגוע למקום שלא היית בו"

ציפי שמילוביץ (Ynet): "מאוד נהניתי מהסיפור, ובעיקר מהאהבה בה נעשה סרט הלואו-טק האנושי הזה"

עופר ליברגל (סריטה): "סרט שדומה שכל רגע בו נחצב מתשוקה לנושא ומן הרצון להפיץ את הבשורה"

יעל שוב (טיים אאוט): "סרט מעורר השראה על אנשים עם זבוב בראש, שההתלהבות שלהם ממה שהם עושים מדבקת"

נעמה רק (טיים אאוט): "ניצחון מסוג אחר, ניצחון האמנות, ניצחון העשייה לשם העשייה וסרט דוקומנטרי מצחיק, מדכא ולפעמים גם שניהם ביחד"

שני קיניסו (רדיו הקצה): "מסמך מרתק על תרבות אלטרנטיבית מקומית"

רותם דויטשר (כאן88): "סרט מבריק ומצויין. נותן הצצה לרגע מקסים ומרגש של תרבות שוליים ומוזיקה שהייתה כאן בישראל לפני למעלה מ-20 שנה"

דולב אמתי (אוף סקרין): "תיעוד מרגש של פיסה של תרבות השוליים בארץ, שנדמה כי רק נבלעת ונעלמת בנוף התרבות הישראלי של השנים האחרונות"

לורי שטטמאור (Ynet): "דוקו מוזיקלי חשוב, מצחיק ונוסטלגי, שמספר סיפור קטן על המועדון הכי אינדי שהיה בתל אביב" מרט פרחומובסקי (במאי): "הסרט הישראלי הטוב ביותר שראיתי השנה, וגם אחד מהסרטים הטובים שראיתי אי-פעם על יצירה אמנותית."